משיכת כספי פנסיה

הפקדות לקרנות פנסיה נועדו להבטיח את עתידנו לעת זיקנה באמצעות קצבה חודשית שאותה נוכל לקבל למן היום שבו נגיע לגיל הפרישה. בימים אלו כבר לא יהיה בכוחנו (ואולי גם לא נרצה) לעבוד או לתפקד כמו בעת היותנו במלוא כוחנו. נראה כי יש יסוד להניח כי לרבים מאיתנו אף יהיו בזקנתם הוצאות נוספות בלתי מבוטלות. הוצאות אלו יהיו נחוצות כדי להבטיח גם איכות חיים ונוחות, שבעצם הינן חיוניות והכרחיות ואינן באות כלל בגדר מותרות ככל שאמורים הדברים באנשים מבוגרים. אדם מבוגר (וזקן – על אחת כמה וכמה!) זקוק לנוחות מסוימת בכל היבטי החיים. אך נראה כי הוצאות אלו יהיו בבחינת הכרח גמור גם – ואולי בעיקר – כדי להתמודד עם אובדני הזיקנה ועם מחלות הזיקנה, כמאמר הפתגם: “הישמר מפני הזיקנה משום שאינה באה לבדה”…

אלא שלעיתים דווקא בגיל הפרישה או בסמוך לו מזמנים לנו החיים אילוצים כספיים או הזדמנויות כספיות המצריכות השקעה כדי להרוויח יותר (ואולי הרבה יותר) כך שעולה אצלנו התלבטות שמא כדאי למשוך לכל הפחות חלק מן הכספים שצברנו בקרן הפנסיה. אך חשוב לזכור כי במצבים לא מעטים גם אחרי משיכת הכספים ייתכן מאוד שיישאר בקרן הפנסיה סכום אשר יהיה בו כדי להסיר את הדאגות העלולות להתעורר בדבר ימי הזיקנה. לעיתים קרובות השקעה נכונה של סכום קטן יחסית – אך הכרחי – בעיתוי המתאים עשויה אפילו להציל חיים. למשל, כאשר מדובר בעניינים רפואיים המצריכים סכום כסף כלשהו באופן מיידי. השקעה כזו יכולה גם למנוע הוצאות כבדות הרבה יותר בתחומים רבים. למשל, שיפוץ או עבודות תחזוקה הנעשים במועד (ולפעמים ברגע האחרון) יכולים לאפשר תיקון במקום החלפה, ובלשון מדוברת יותר: “להביא שיפוצניק במקום בולדוזר”.

משיכת כספי פיצויים

במצב שבו אדם זקוק בדחיפות לסכום כסף ניכר ומתלבט אם למשוך כספים מקרן הפנסיה שלו כדאי לדעת שלקצבת הזיקנה יש שני מרכיבי הפקדה: המרכיב האחד הוא מרכיב הפיצויים המגיעים לעובד בסיום עבודתו. המרכיב השני הוא תגמולים שמפקידים בכל חודש לקרן הפנסיה הן המעביד הן העובד (ולעניין זה נידרש בהמשך הדברים).

אשר למרכיב הפיצויים, עובד שסיים את עבודתו יכול למשוך כסכום חד-פעמי את סכום המשכורת המרבי (התקרה) של כספי הפיצויים שנקבע בדין על כל שנת עבודה בלא לשלם מס. אם משכורתו של העובד נמוכה יותר מן הסכום האמור יכול המעסיק לתת לו סכום (בפטור ממס) המוגדל עד השיעור המרבי של משכורת וחצי על כל שנת עבודה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על התקרה שנקבעה בחוק. כדאי לציין כי לא תמיד יש צורך למשוך את כספי הפיצויים במלואם, שכן הם מהווים חלק לא מבוטל מן הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה בהגיע העובד לגיל פרישה.

חשוב להדגיש כי גם כאשר מדובר במשיכת כספי פיצויים מן ההכרח למלא טופס 161 (הודעה על פרישה מעבודה) ולצרף אישור מן המעסיק לעניין זה של שחרור פיצויים (אישור הנדרש כל עוד לא חלפו ארבעה חודשים למן סיום העבודה). זאת, משום שבהיעדר טופס 161 לא יינתן פטור על סכום הפיצויים שנמשך, ואף ייגבה מס בשיעור 47% (נכון לעת כתיבתן של שורות אלו) בגין משיכת הכספים האמורים.

משיכת כספי תגמולים

עובד זכאי לקבל כספי תגמולים המגיעים לו ממעסיקים קודמים. אם ישנם הרבה מעסיקים כאלה ייתכן מאוד שמגיעים לו סכומים גדולים. הטעם לכך הוא כי בחלוף שלושת חודשי העבודה הראשונים על המעביד להפריש עבור העובד את כספי הפנסיה כבר למן חודש העבודה הראשון (הפרשות אלו לקרן נעשות באופן רטרואקטיבי). אך ככל שאמורים הדברים במעסיק עכשווי, בדרך כלל (למעט מספר מצבים חריגים למדי) אי-אפשר למשוך באופן חוקי כספים שמקורם במרכיב התגמולים של קצבת הזיקנה. משיכה בלתי חוקית כזו כרוכה בתשלום מס בשיעור גבוה מאוד של 35% כאמור, תשלום שבגינו עלול לרדת לטמיון חלק ניכר מחסכונותיו של כל עובד המושך כספים אלו באופן זה. יש לזכור כי הצד השני של המטבע הוא שהסנקציה הזאת נועדה ליצור תמריץ לשמור על קרן הפנסיה במלואה כדי למנוע מצב שבו אנשים אשר הגיעו לגיל פרישה ימצאו את עצמם ניצבים לפני שוקת שבורה בשל צעדים פיננסיים מסוימים שאותם נקטו בעבר.

אפשרות אחת היא להחליט, כאשר אין ברירה ואין מנוס, למשוך את כספי הפנסיה ביחד עם מרכיב התגמולים שבהם ויהי מה. אפשר לראות בפעולה זו מעין וריאציה של “שבירת חיסכון” הנעשית במצבי מצוקה כמוצא אחרון, ולהשלים עם שיעור המס הגבוה של 35% כהכרח לא יגונה. בפרט אמורים הדברים במצבים שבהם אנשים אינם מודעים לאפשרויות השונות או במצבי לחץ ותחושת מצוקה ודחיפות אשר בגינם אין דעתם פנויה לעסוק בעניינים אלו, היכולים להיות סבוכים ומורכבים. אך ישנם בהחלט מצבים שבהם אפשר למשוך בתנאים מסוימים את כספי הפנסיה (סכום חד-פעמי של תגמולים נוסף על פיצויים) בפטור מן המס בשיעור האמור ואולי אפילו בפטור מלא מכל סוגי המס. מדובר במצבים כגון הכנסות נמוכות, “מצבי מסכנות” (מיעוט הכנסות, הוצאות רפואיות, נכות – או מוגבלות – ומוות), תגמולים שהצטברו עד שנת 2000, קופות גמל שיש בהן סכומים נמוכים, היוון קצבה בקרן הפנסיה ויתרת זכות קטנה.

בעלי הכנסות נמוכות

רשות המיסים התירה לאנשים בעלי הכנסות נמוכות למשוך כסכום חד-פעמי לא רק כספי פיצויים, אלא גם כספי תגמולים. התנאי לכך הוא כי סכום הכספים בקופה וגובה הכנסתו של העובד (לרבות הכספים אשר מבקש הוא למשוך) אינם עולים על שיעורים מסוימים שנקבעו בנסיבות שונות.

ארבעה “מצבי מסכנות”

ניתן למשוך את כספי התגמולים (לא הפיצויים) שנצברו בחיסכון הפנסיוני בקרן הפנסיה (או בקופת גמל או בביטוח מנהלים) בלא לשלם מס גם במצבים שאותם הגדיר המחוקק כ”מצבי מסכנות”. מצבים אלו, כשמם כן הם: עניינם מצבים של מצוקה כספית קשה מסיבות שונות, וכן מצבים קשים ביותר (שלא לומר: טרגיים) של מחלות, נכות ואפילו מוות. יש לציין כי הימצאות במצבי המסכנות האלה היא הדרך היחידה האפשרית כיום למשוך ממעסיק עכשווי כספי תגמולים הפטורים ממס ללא סיום עבודה. אדם עובד שאינו נמצא במצבים האלה ואינו מוכן לשלם מס בשיעור 35% אינו יכול למשוך כספי תגמולים ממעסיקים עכשוויים, אלא יש ביכולתו למשוך רק כספי תגמולים המגיעים לו ממעסיקים קודמים. הינה פירוטם של מצבי המסכנות.

1. מיעוט הכנסות

המצב הראשון שעליו נייחד את הדיבור הוא מצב של מיעוט הכנסות, קרי: אין מדובר כאן במצב של סתם הכנסה נמוכה, אלא מדובר במצב קשה הרבה יותר שעניינו הכנסה נמוכה במיוחד הפחותה משכר המינימום. אדם במצב כזה של מיעוט הכנסות יוכל למשוך כספי תגמולים לפי ההפרש בין הכנסתו בפועל ובין שכר המינימום (כלומר, השיעור שבו עולה שכר המינימום על הכנסתו של אותו אדם בפועל). ההכנסה הנמוכה במיוחד מוגדרת באופן משתנה כסכומים שונים הבאים בגדר מיעוט הכנסות, והכול – לפי העניין ואף לפי הנסיבות. למשל, הכנסה שתוכר כנמוכה במיוחד לעניין יחיד הינה נמוכה מזו שתוכר כהכנסה נמוכה במיוחד לעניין משפחה חד-הורית או לעניין אדם נשוי עם ילד שטרם מלאו לו 18. זאת, בהתחשב בכל הנכסים ובכל ההכנסות של משק הבית מכל מקור בלא יוצא מן הכלל, לרבות הכנסות פסיביות, הכנסות הוניות, וכמו כן הכנסות שהינן פטורות ממס. עוד יש להביא בחשבון הכנסות שמקורן במשיכת כספים מקופות גמל אחרות.

2. הוצאות רפואיות

המחוקק ראה לנכון להתחשב בנסיבותיו הקשות של אדם אשר נקלע למצב המצריך הוצאות רבות בשל מחלה. נראה כי אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של השמירה על הבריאות ועל היותה דבר שאינו מובן מאליו. כידוע, לעיתים אין בני אדם משכילים להעריך מספיק את עצם היותם בריאים כל עוד אין הם נופלים למשכב או אפילו סובלים מעט בגין מחלה קלה המביאה לידי שיבוש זמני קל יחסית בתפקודם ובהרגשתם. אפילו אז מבינים הם היטב מה רב היה אושרם בימי השגרה, עת יכלו לתפקד באופן מלא ולא סבלו משום בעיית בריאות או אפילו מיחוש כלשהו. קל וחומר שדברים אלו יפים גם לעניינם של אנשים השרויים במצבי חולי קשים יותר. לעיתים מצבי מחלה אינם מסתכמים בכאבים בדרגות שונות או בקשיי תפקוד שעניינם פגיעה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות. מצבי מחלה גורמים גם ללחץ נפשי ולדאגות בדבר מה שצופן העתיד הן מצד המחלה עצמה הן מצד מישורי החיים השונים שעליהם עלולה היא להשפיע מבחינה פיזית ומבחינה נפשית. מצבי מחלה מסוימים עלולים גם לגרום לנטל כלכלי כבד מאוד, שהרי גם מחלה (ולא רק נכות) יכולה להיות עניין יקר ביותר כאשר היא מצריכה הרבה זמן התאוששות, הרבה טיפולים ואמצעי עזר יקרים, וכמובן הרבה תרופות העולות כסף רב.

לא ייפלא אפוא כי ניתן לקבל פטור ממס גם בגין מצבו הרפואי של אדם או בגין מצבו הרפואי של קרובו (קרי: בן זוג, וכן הורה, הוריו של הורה, ילד או ילד של בן זוג או בן זוג של כל אחד מהם). כדי לקבל פטור בבואו למשוך את כספי התגמולים כאמור על האדם להראות כי הוא נשא בהוצאות רפואיות חריגות עד כדי כך ששיעורן עולה על 50% מהכנסתו השנתית הכוללת (או ששיעורן עולה על 50% מההכנסה השנתית הכוללת של משק הבית אם מדובר בבני זוג) או ששיעור ההוצאות הרפואיות עולה על 50% מהכנסתו השנתית הכוללת של האדם בצירוף 50% מהכנסתו השנתית הכוללת של קרובו כאשר מצבו הרפואי (מחלתו) של אותו הקרוב הוא הגורם לבקשה זו. מדובר בהוצאות רפואיות לצורך בדיקות, תרופות, ציוד עזר ואביזרים שונים, אשפוז וכן הוצאות של מלווה לצורך טיפול בחו”ל (אך לא הוצאות על טיפולי שיניים). לפיכך, האדם יוכל למשוך כספים בפטור ממס עד הסכום המלא של אותן הוצאות רפואיות. זאת, בניכוי ההחזרים שנתנו לו חברות הביטוח שבהן הוא מבוטח או קופת החולים שבה הוא חבר.

3. נכות (או מוגבלות)

אם במצבי חולי יש כדי לשבש את שגרת החיים של אדם ואף למרר את חייו ולגרום לו לקלל את יומו במקרים מסוימים, אין צורך לומר כי אלה הם פני הדברים במצבי נכות (או מוגבלות). בשונה ממחלה, שלעיתים קרובות יוצרת היא מציאות בלתי נסבלת אך זמנית, מצבי נכות (או מוגבלות) הינם לא רק מצבים העלולים להיות בלתי נסבלים אלא הם מצבים קבועים שאינם אמורים לחלוף. נכות (או מוגבלות) אף עלולה להתגלות לא רק כמקור לתחושות סבל פיזי ותסכול (וכן לתחושות תלות והשפלה ועוד הרבה תחושות קשות שתקצר היריעה מלפרט אותן כאן), אלא היא יכולה להתגלות גם כדבר יקר מאוד כאשר מבחינה כספית היא גורמת להוצאות רבות מאוד וגדולות מאוד.

לפיכך, המחוקק נתן במידת מה את דעתו על אותם האנשים הסובלים ממצבי נכות (או מוגבלות) וקבע כי ישנם מקרי נכות (או מוגבלות) הבאים בגדר מצבי מסכנות. מדובר במצבים שבהם נקבעה נכות רפואית לצמיתות (לכל החיים) בשיעור של 75% ומעלה אצל מושך הפנסיה עצמו או קרוביו לעניין זה (בן זוג, וכן הורה, הוריו של הורה, ילד או ילד של בן זוג או בן זוג של כל אחד מהם). במצב דברים זה יוכל המפקיד בקרן הפנסיה למשוך ללא כל הגבלה את כספי הפיצויים והפנסיה בלא לשלם מס. אבל הוא יוכל לעשות כן אך ורק בתנאי שסכום ההפקדה הראשון לקרן הפנסיה (ההצטרפות לקופה) הופקד קודם שנקבעו אחוזי הנכות אשר נזכרו לעיל. יש לציין כי מדובר אך ורק בנכות רפואית ולא בנכות תפקודית.

4. מותו של עמית בקרן הפנסיה

כידוע, מותו של אדם הוא אולי האסון הקשה ביותר היכול להתרחש, ולא לחינם מכונה הוא “הגרוע מכול”. לעיתים קרובות השפעות האבל במקרי מוות מותירות את רישומן במשך שנים על האבלים וגורמות לנזקים נפשיים ותפקודיים ניכרים גם אם אין מתפתחים מצבים המצריכים התערבות של איש מקצוע זה או אחר או אף טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות כנגד דיכאון (למשל). יש שמדובר גם באובדנה של משענת כלכלית כאשר הנפטר נשא (אם מעט ואם הרבה) בעולה של פרנסת הבית. לכן קבע המחוקק (בין השאר) כי במקרי פטירה של עמית בקרן הפנסיה יוכלו המוטבים בקרן שקבע העמית למשוך את הכספים מקרן הפנסיה כסכום הוני בלא לשלם מס. אך שאירים שאינם מוטבים לא יוכלו לקבל סכום חד-פעמי, אלא הם יקבלו קצבה בכל חודש מקרן הפנסיה.

משיכת תגמולים שהצטברו עד שנת 2000

כספי תגמולים שהצטברו עד שנת 2000 אפשר למשוך (בצירוף הרווחים שהצטברו בגינם) כסכום חד-פעמי בפטור, ובלבד שהתקיים במושך הכספים אחד מאלה: הוא לא עבד במשך יותר משישה חודשים או שהוא הפך להיות עצמאי או שהוא עבר לעבוד אצל מעסיק חדש ובשנת העבודה הראשונה אצלו לא היה למושך הכספים ביטוח פנסיה שעשה מעביד זה. יש לציין כי כדי לקבל את הכספים באופן האמור על מושך הכספים להצהיר בחתימתו כי אכן התקיים בו אחד מן התנאים האלה.

משיכת כספי קופות גמל שיש בהן סכומים נמוכים

אפשר למשוך כספים מקופת פנסיה בפטור ממס כאשר מדובר בעמית בעל חשבון בלתי פעיל או בעמית בקופת גמל לא פעילה בקרן פנסיה ותיקה שהקצבה ממנה מחושבת לפי השכר הקובע ולא לפי שיעור הכספים אשר הצטברו בה. התנאי לכך הוא כי יש לו שם חשבון בלתי פעיל ויתרה בסכום קטן יחסית שנקבע בתקנות. מן הראוי לציין כי מדובר בתופעה רחבת היקף של אנשים הזכאים לקבל כספים שאין להם דורש. אין לשכוח כי גם סכומים קטנים מצטרפים לחשבון גדול וכי הסכומים הקטנים שאפשר לקבל בפטור ממס בדרך זו יכולים להביא תועלת רבה למרות היותם קטנים יחסית. כך או כך, אין ולא יכול להיות ספק כי מוטב לנצל סכומים אלו ולעשות בהם שימוש למטרות ראויות במקום לוותר עליהם.

היוון קצבה בקרן הפנסיה

היוון קצבה הוא אחת הדרכים לקבל קצבה כסכום חד-פעמי בפטור מקופת קצבה כגון קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, וכן הפקדות לקופות גמל שבוצעו לאחר שנת 2008. היוון קצבה (הפטורה ממס) מקרן הפנסיה הוא משיכת סכום הכולל הן מרכיב של כספי פיצויים הן מרכיב של כספי תגמולים. היוון קצבה מאפשר לקבל סכום חד-פעמי בפטור ממס למי שהבטיח סכום קצבה מינימלי כך שהמפקיד יכול להוון את ההפרש בין הסכום שהצטבר בקרן הפנסיה שלו ובין הסכום הנחוץ לצורך הבטחתה של הקצבה המינימלית שנקבעה. למעשה, ההיוון נערך על דרך של קיבוע זכויות שעניינו ההחלטה כיצד לממש את הזכויות אשר נצברו: האם לבחור בקבלת קצבה או שמא להעדיף משיכת כספים. ובכן, בהתחשב במאפייניו האישיים של כל מפקיד (וכמובן בהתחשב בגודל הסכומים שהפקיד) אפשר לבצע היוון קצבה בשיעור מרבי מסוים מן הקצבה שאמורה להתקבל בשנים הראשונות של תקופת הפרישה ולקבל סכום חד-פעמי כנגד גריעתו של סכום מסוים מן הקצבה שתוענק באותן השנים הראשונות. אומנם הסכום החד-פעמי של ההיוון הינו קטן מן הסכום החד-פעמי שאפשר לקבל בדרכים אחרות, אך אם ימות מהוון הקצבה תחושב קצבת השאירים לפי סכום הפנסיה המקורי בהתעלם מן הסכום החד-פעמי שקיבל המהוון בשעתו.

קבלת סכום חד-פעמי עקב יתרת זכות קטנה

כל מי שצבר סכום הנופל מסכום צבירה מינימלי שנקבע והגיע לגיל מסוים יכול למשוך את כל הכסף כסכום חד-פעמי ואינו חייב לשלם את שיעור המס של 35% המוטל על משיכת כספים שלא כדין גם אם אכן יוטל עליו מס כלשהו. אם הסכום שנצבר עולה על הסכום המינימלי שנקבע ניתן למשוך כסף על יסוד עילה אחרת (למשל עילת המסכנות שעניינה מיעוט הכנסות). זאת, כדי להוריד את הסכום שנצבר כך שלא יעלה על הסכום המינימלי ויהיה אפשר להימנע מתשלום המס של 35% על משיכת כספים הנעשית שלא כדין.

איתור כספים שהופקדו בקופות פנסיה

האם ידעתם כי הרבה כסף אולי ממתין רק לכם בקופות פנסיה, קופות פנסיה שייתכן כי לא חשבתם שהן קיימות? כדאי מאוד שתדעו כי ערך הכסף אשר הצטבר בהן עלול לרדת בשל האינפלציה, וגם הזכויות עצמן עלולות להתיישן.

אם כן, אל תחכו למחר! מהרו לבדוק פן תאחרו!

אנשים רבים בוחרים להפקיד כספים בקופות פנסיה במטרה לקבל תשואה טובה בכל מצב. הדבר נעשה כדי להרבות בעת הצורך את הכסף הנזיל ולהשתמש בו. הכספים שהצטברו בקופות הפנסיה ונועדו “ליום סגריר” עבור אדם אשר הגיע לגיל פרישה אכן יכולים לשמש להגשמת מטרות חשובות ומועילות רבות. למשל, שהייה בבית אבות או שיפוץ דירה או התאמת הנגישות בה למצבי מוגבלות, וכן רכישת ריהוט או ציוד יקר מכל סוג וכו’. יש שהפקדות לקופת פנסיה נועדו לאפשר לאחרים (שאירים או מוטבים או יורשים) לעשות שימוש בכספים שהופקדו בהן. זאת, בין שיקבלו קצבה, בין שיקבלו סכום חד-פעמי גדול.

נראה כי לא מעט אנשים אינם יודעים שמיליארדי ש”ח אשר הופקדו בקופות פנסיה – כמו למשל קרן פנסיה או קופת גמל או ביטוח מנהלים ועוד – נמצאים ללא כל שימוש בקופות פנסיה נשכחות שהפכו לבלתי פעילות. מדובר בקופות פנסיה אשר הפכו לקופות פנסיה בלתי פעילות משום שבמשך תקופה מסוימת לא הופקדו בהן כספים ואף לא נמשכו מהן כספים, והגוף הפיננסי המחזיק בכספים שהצטברו בקופת הפנסיה לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם. סכומי הפקדה עצומים אלו מכונים לעיתים אצל אנשי המקצוע בשם “כספים אבודים”. הטעם לכינוי זה הוא שהכספים האלה אינם ידועים לבעליהם (או ליורשיהם) ואין להם דורש, ובלשון הפתגם: “המפקיד לעיתים מפקיר”. אך לאמיתו של דבר אין שום סיבה להפקיר כספים שאתם הפקדתם או שהפקידו קרוביכם אשר נפטרו.

נשאלת השאלה איך קרה שכספים רבים בקופות פנסיה כה רבות נשכחו והפכו ל”כספים אבודים”? בעצם, ישנן סיבות רבות לתופעה של קופות הפנסיה אשר נותרו בקרן זווית. האמת ניתנה להיאמר כי הדבר לא אירע כמעשה גזל בזדון של כספים שהופקדו בקופות הפנסיה בניהולם של המוסדות הפיננסיים השונים. חשוב לציין כי כל אימת שמפקידים (ולאחר מותם – יורשיהם) מבקשים את המגיע להם בדרך כלל אין גופים אלו מערימים קשיים, אלא הם ממהרים להחזיר את הכספים לבעליהם. בעצם, אפשר לומר כי מקור התופעה של כספי פנסיה אשר אין להם דורש יכול להיות הן במפקידים הן בגופים הפיננסיים האמונים על קופות הפנסיה.

למשל, קופת פנסיה עלולה להפוך ל”כסף אבוד” במקרה פטירתו של אדם אשר הפקיד כספים רבים לאורך שנים. אומנם במות האדם עובר רכושו באופן אוטומטי אל יורשיו, אך ייתכן כי אדם זה שכח להזכיר את קופת הפנסיה שלו בצוואתו או שנמנע מלעשות כן מטעם כלשהו. גם ייתכן כי אותו מוריש אכן הזכיר במסמך מסוים את קופת הפנסיה, אך מחמת האבל הכבד על מותו לא הייתה דעתם של יורשיו פנויה לעסוק בעניין זה.

לעיתים המפקידים עצמם עלולים לשכוח קופת פנסיה או לאבדה עוד בחייהם. למשל במקרה של מעבר ממקום עבודה אחד למשנהו. בייחוד אמורים הדברים באנשים אשר החליפו מקומות עבודה רבים, דבר שאינו בלתי מקובל בימינו. בהקשר זה חשוב לזכור כי בכל אחד ממקומות העבודה האלה קמה לאחר שלושה חודשי עבודה חובת המעסיק להפקיד באופן רטרואקטיבי סכומים לקרן פנסיה עבור העובד כבר בגין חודש העבודה הראשון. לעיתים עקב עזיבת מקום העבודה נוצר מצב שבו לאחר החלפת מקומות העבודה נשכחות הפקדותיו של המעסיק הקודם (מעסיק אחד או יותר). למעשה הדבר יכול להיות טבעי מאוד במקרים רבים, שהרי לעזיבת מקום עבודה יש לעיתים לא רחוקות רקע של קונפליקט מסוים מטעם כלשהו בין העובד ובין המעביד. במצב דברים של יחסים עכורים וניסיונות שלא צלחו ליישר את ההדורים ביחסי העבודה עלולים להיווצר משקעים עקב עוגמת נפש וזעם ושאר תוצאות שליליות של מחלוקות. העובד נכסף אז לפתוח “דף חדש” בהקדם האפשרי, וחפץ הוא לשכוח את כל מה שקדם לעזיבתו “בטריקת דלת”. כך גם שוכח הוא את זכויות הפנסיה שצבר הן לעניין הפקדותיו שלו הן לעניין הפקדות המעביד.

לעיתים אדם המפקיד כספים לקופת פנסיה עוקר לחו”ל – או שהוא עובר דירה גם בלא לעקור לחו”ל – ומשנה לא רק את כתובתו, אלא גם את שאר פרטי ההתקשרות שלו. לפעמים הוא שוכח שיש לו קופת פנסיה. לעיתים הוא אומנם זוכר כי יש לו קופת פנסיה, אך שוכח לעדכן את המוסד הפיננסי המנהל את קופת הפנסיה שלו בדבר שינוי פרטי ההתקשרות שלו. זאת ועוד, במקרים לא מעטים יורשו של מפקיד אינו יוצר קשר עם הגופים הפיננסיים הרלוונטיים. לכן לא תמיד יש ביכולתו של המוסד הפיננסי ליצור קשר עם המפקיד בחייו או עם מי מיורשיו לאחר מותו.

לעיתים אדם רושם את פרטיו באופן שגוי או שהוא עובר ממוסד פיננסי אחד למשנהו או שעובר הוא מקופת פנסיה אחת לקופת פנסיה אחרת באותו מוסד פיננסי ומשום מה נשכח סכום מסוים בקופה קודמת שלא נסגרה. כך הופכות קופות פנסיה שלא נסגרו לקופות פנסיה בלתי פעילות. לעיתים נשכחים פרטי הגישה לחשבון בנק המתנהל באופן דיגיטלי, ועימם נשכח החשבון הרלוונטי שאליו מאפשרים הם את הגישה. בפרט עלול הדבר להתרחש כאשר יש לבעל החשבון הדיגיטלי שהגישה אליו השתבשה גם חשבונות דיגיטליים נוספים שאין בעיות גישה אליהם.

אך כאמור ישנם מצבים שבהם מקור התופעה של “כספים אבודים” נעוץ בפעילות המוסד הפיננסי. לעיתים הגוף הפיננסי נסגר או שחברה גדולה רוכשת חברה קטנה ביחד עם קופות הפנסיה שבה ומשנה את שמות הקופות ואפיקי החיסכון. הדעת נותנת שגוף פיננסי סביר חייב לעדכן את קהל לקוחותיו בדבר כל שינוי כזה, ואפילו בדבר שינויים קטנים הרבה יותר. לפיכך, יש יסוד להניח שבדרך כלל הגוף הפיננסי אכן מעדכן את קהל הלקוחות כאמור. אך אם בכל זאת נעלם הדבר מעיני המפקיד (או מעיני יורשיו) קשה לזהות את קופות הפנסיה ולהתחקות אחרי הכספים שהופקדו בהן. במצב זה לפעמים אף אין לדעת מי הגוף הפיננסי אשר אליו יש לפנות.

יש שהגוף הפיננסי עצמו משנה ביוזמתו כתובת ושאר פרטי התקשרות. הדעת נותנת כי גוף פיננסי העובד באופן מסודר וחייב לקיים משטר פיקוח פיננסי זה או אחר אכן חייב להודיע ללקוחותיו אף על התפתחויות מעין אלה. אך גם בהנחה שהדבר אכן נעשה, ייתכן שנעלם הדבר מעיניו של מפקיד זה או אחר. קל וחומר שבמצבים מעין אלו ייתכן שנעלם הדבר מעיני יורשיו של מפקיד שנפטר.

יש שתוכניות הפנסיה ותנאיהן והנהלים הרלוונטיים לעניינן משתנים כך שקשה יותר לאתר את הכספים ולדרוש אותם. גם כאן נראה כי מן ההיגיון להניח שכל מוסד פיננסי מקפיד לעדכן את קהל המפקידים בדבר כל שינוי כזה. אך לפעמים קורה שהמפקיד אינו נותן את דעתו על שינויים אלו גם כאשר המוסד הפיננסי אינו נמנע בטעות מעדכון המפקיד בכל שינוי כאמור.

יש שמתרחשות טעויות טכניות דוגמת רישום שגוי של הפרטים האישיים עקב טעות של עובד במוסד פיננסי זה או אחר. יש שחלות תמורות במערכות המחשוב של הגופים הפיננסיים כך שנוצרות תקלות. זאת, גם אם אין מדובר בהחלפתה של כל מערכת המחשוב או בשינויי מחשוב מקיפים.

בכל מקרה מומלץ שכל אדם ישתדל לחפש במהירות וביעילות קופות פנסיה על שם קרוביו לאחר מותם או קופות פנסיה על שמו. זאת, אם אכן יש לו יסוד להניח כי הופקדו כספים על שמו בקופת פנסיה (בין שמדובר בהפקדותיו בין שמדובר בהפקדות מעביד כדין). כאמור, חשוב מאוד ליזום ולעשות מאמץ לבדוק עניין זה בהקדם האפשרי לא רק משום שישנו חשש לשחיקתם של כספי הקופה בשל האינפלציה, תופעה שהפכה להיות כלל-עולמית (אם מעט ואם הרבה). חשוב לעשות כן גם משום שישנן זכויות העלולות להתיישן ומשום שהגופים הפיננסיים המוסדיים האמונים על שמירת הכספים לא תמיד מצליחים לאתר כל מפקיד אשר הקשר איתו נותק. קל וחומר שלא תמיד עולה בידם למצוא את יורשיהם של מפקידים שנפטרו.

זאת ועוד, גם מי שמקבל הודעה מגופים פיננסיים כי מגיעים לו כספי הפקדות שהופרשו לקופת פנסיה שלו או של אדם שהוריש לו אותם (ואף הובהר לו באיזה סכום מדובר) לא תמיד יודע מהי הדרך היעילה לקבל לידיו את מה שמגיע לו.

מכאן, שבכל מקרה כדאי מאוד להיעזר באנשי המקצוע המיומנים והמנוסים ביותר. אנשים אלה הם שיוכלו לזהות בקלות כל נושא אשר כדאי לעסוק בו ויוכלו לפתור במהירות וביעילות כל בעיה. חשוב לזכור כי התנהלות עסקית נבונה היא משימה לא קלה עבור מי שאינו בקיא ברזי העולם הפיננסי. רק אנשי מקצוע מומחים ומנוסים ישיגו תוצאה אופטימלית.